אנתרופוסופיה– חכמת האדם דיונים בספירה רוחית תוך שילובם ומתן ביטוייהם בהוויה וביצירה המציאותית. אלה מתקבלים מעצם החוויה בהתנהלות אישית והגשמה של כאן ועכשיו מן הרבדים השונים של תפיסה, תודעה וניתוח. סוריאליזם – מעל למציאות יצירה בה מועבר מידע אשר מגיע מן ה"עולמות העליונים" המצויים, מופיעים ומתגלים במצבי חלימה ובדרגות תודעה שונות, ברמה אידיאית שלמה ומוחלטת. לבסוף מוגשמים, התכנים השונים, בחומר. לא קיימת כל התחקות אחר המציאות ומתוכה, גם לא כל ניסיון תאור או חזרה על סדר הנלקח מן החוץ ואו החומרי הקיים." מעל למציאות " אינו מציאות גבוהה יותר אלא מציאות אחרת ומקבילה. - האנורמאלי, בונה לו את המציאות ואילו הנורמאלי, המציאות בונה אותו – היפר- מודרניזם תיאוריה באומנות אשר נוצרה לאחר ומתוך תקופה בה "נופצו" תכני המודרניזם בכל צורה אפשרית, כאשר במקביל החלה "מהפכת המידע" בנוכחותה המכרעת -בהוויה החדשה. המגוון באיסוף השברים הרבים, בנוסף לתכנים תרבותיים מכל סוג וזמן, מבטלים תיאורית על שלטת מוכתבת ומדויקת אחת תחתיה נוצרה אומנות בעבר. האמן מכתיב לפי תוכן עצמאי אישי ומסוים את התיאוריות והתפיסות ביצירה. הטכנולוגיה שהיותה גורם עקרוני לאורך ההיסטוריה ביצירת אומנות, זוכה למעמד בעל משמעות מכרעת בעצם התפתחותה הקיצונית , בייחוד עם עצם יצירת - המרחב הווירטואלי. כאשר זה האחרון מאפשר יצירה אידיאית המוגשמת בשלמותה, במרחב אחר, חדש, מ"חוץ למוח" האדם ובנוסף לכך מחוץ למרחב הפיזי המקובל. ביטוי ביצירת האומנות ניתוח מושגי בדרגות תפיסה שונות, בו ניתן תאור פילוסופי חומרי מסוים ומייצג. מן הרבדים, יש המתארים תפיסה מסוימת לגבי המושג, כאשר היצירה באה לידי ביטוי במרחב הווירטואלי, מתוך הפשטה בעלת תוכן מכוון נשלט, וזו מוגשמת טרם הבעתה במוחשי, ממשי. שכבת התפיסה המופיעה כתמונה תלת ממדית מתארת רמה מסוימת מתוך מורכבות המושג, אך עצם החפיפה בין השכבות השונות היא זו המייצרת את המגוון הרחב אשר בין מספר עולמות תלת ממדיים מקבילים, המכילים השקפה שונה לגבי תוכן מסוים זהה. המפגש המתואר, הוא המאפשר את ערוב מערך זוויות הראיה השייכות לאותו המושג. הביטוי המוחשי של היצירה, מאפשר את התכנים הנ"ל תוך שימוש בשקיפות המתעתעת, הניצבת כנגד הראייה (כהבנה) של אותו תוכן נוסף, המצוי בשכבות השונות. הטכנולוגיה החדשנית, מופיעה כגורם בסיסי ומכתיב בעל משקל רב ביצירה העכשווית. חומריות וטכניקה מאפשרות דרך הצגה המשלבת את התכנים, הן הוירטואליים והן המוחשיים ויחסי הגומלין שביניהם .היא זו הסוללת את דרך בה התיאוריה האמנותית הופכת לכדי יצירת האמנות. השימוש באור ובשקיפות (מתוך התייחסות, לדוגמא אל הויטראז' אשר הופיע בכנסייה הנוצרית) לא נתפסים כחומריים ומוחשיים, ובכך מאפשרים את השינוי ביצירה, עם כל שינוי בזמן או במרחב – ובכך מעלה ספק לגבי המוחלט והקבוע. האור סוחף את הצופה על "גליו", דרך שקיפות היצירה על תכניה והתפיסות שבה, תוך פרוק המושג המסוים, עד למפגש עם "הצל הצבעוני" המתגלה, הרי הוא אוסף התכנים על- פיהם נותח המושג. נוצרות הגדרה והבנה חדשות בהן מכלול רחב ועמוק הנבנה מן המרכיבים השונים, כהארה חיצונית אל היצירה ולגבי המושג. T A B